Skip to content

על (חד) קרנות וטרומבונים

ספטמבר 4, 2010
קרן. יער

פוסט קודם, שעסק בצורת הרבים של "מדיום", הסתיים בחידה לקוראים: מהן צורות הרבים של המילים "אבטיפוס" ו"חדקרן"?

נתחיל בקלה: את "אבטיפוס" אפשר לכתוב כמילה אחת או כצירוף, אב-טיפוס (האקדמיה מעדיפה את השנייה). בדיקה במילונים מראה שמופיעות שתי הצורות, אך רוב המילונים עוברים בשתיקה על עניין צורת הרבים. אם נבחר לראות זאת כתיבה אחת, אבטיפוס, הרי שצורת הרבים לכאורה ברורה: אבטיפוסים. אלא שצורה זו, אף על פי שהיא בהחלט בשימוש, אינה מתקבלת על אוזנם של דוברי עברית רבים, והם מעדיפים לחזור, בריבוי, לשתי תיבות: כשם ש"מחזמר" הופך בריבוי ל"מחזות-זמר", כך "אבטיפוס" הופך בריבוי ל… מה בעצם?

הצורה הרגילה לרבות סמיכות בעברית היא ריבוי הנסמך, כלומר המילה הראשונה בצירוף: ילדי הגן, צלחות חרסינה. כיוון ש"אב" הופך ברבים ל"אבות" – הרי ש"אב-טיפוס" יהפוך ברבים ל"אבות-טיפוס" (כפי שכתבה whisper בתגובה שלה לפוסט). אפשר גם להעדיף דרך שכיחה פחות בעברית, והיא לרבות הן את הנסמך והן את הסומך, דוגמת "שרי אלפים" ו"בני דודים" – וכך נקבל "אבות-טיפוסים".

ואיך (נורמטיבית) לא? דורית הזכירה בתגובתה את הצורה המבדרת "אבֵי-טיפוס" – שאותה תמצאו למשל כאן.

ומה בעניין החדקרן, או החד-קרן? אפשרות אחת היא לראות את "חדקרן" כהֶלחֵם, כלומר לא צירוף של תחילית ושם עצם אלא כבר מילה אחת בפני עצמה, ולרבות אותה בהתאם: כפי שצורת הרבים של "רַכֶּבֶל" היא "רַכַּבְלִים", צורת הרבים של "חדקרן" תהיה "חַדקַרנִים". אך זו, נודה על האמת, צורת ריבוי די לא טבעית. (*לאחר כתיבת הרשומה מצאתי כי על פי האקדמיה ללשון, צורת הרבים של שם הצמח דו-קרן היא אכן דוּ-קַרְנִים!).

הנטייה האינטואיטיבית של רוב דוברי העברית היא לצורה "חדי-קרן". אלא ש"חדי קרן" הוא ריבוי של סמיכות, בדומה ל"ארוכי צוואר" או "זהובי שיער". כלומר, "חדי קרן" הם "בעלי קרניים חדות". ואילו הצירוף "חד-קרן" אינו סמיכות אלא תחילית ושם עצם – כמו רב-אלוף, תת-קבוצה ואי-הבנה. בצירופים כאלה יש שמרַבִּים רק את שם העצם (תת-אלופים, אי-הבנות) ויש שגם את התחילית (רבי-אלופים, תתי-קבוצות) – ואפילו האקדמיה נמנעה מלפסול אחת הצורות.

בצירוף "חד-קרן" צריך אפוא לרבות את המילה "קרן". אבל מהי צורת הרבים שלה? הצורה השכיחה היא "קרניים", שהיא בכלל מה שנקרא צורת זוגי, כמו עיניים, ידיים ומשקפיים, כיוון שכל אלה מופיעים בדרך כלל בצמד. יוצא שצורת הרבים צריכה להיות "חד-קרנַיִים" – מילה שהיא מוזרה גם בצורתה וגם במשמעותה, משום שהיא כוללת את המילה המציינת זוג קרניים, אף שהיא מציינת יצורים בעלי קרן אחת!

ריבוי התחילית ושם העצם כאחד, "חדי-קרניים", משלב את שני החסרונות – כלומר נדמה שהוא מתאר יצורים בעלי שתי קרניים חדות.

אפשרות מעניינת היא לבחור דווקא בצורת הרבים הלא-שכיחה של קרן: קְרָנוֹת – מילה המשמשת, למשל, לציון כלי הנגינה. ברור שהכלי נקרא כך, כיוון שמקורו ההיסטורי בכלי נגינה שיוצר מקרן של בעל חיים, כמו שופר. "קרנות" היא, מילונית, צורת ריבוי קיימת וכשרה לחלוטין של "קרן", ואם נבחר בה, נמצא שחד-קרן ועוד חד-קרן ועוד חד-קרן יוצרים עדר של חַד-קְרָנוֹת!

ואם הגענו לקרנות, נמשיך לטרומבונים. בשיחות עם אחי, המוזיקאי המוכשר אודי רז, הבחנתי בתופעה קטנה ומפתיעה. הנה, זהו אותה בעצמכם. כל השמות שלהלן הם שמותיהם של נגני טרומבון: ארנון דה בוטון, נמרוד טלמון, (אוזנה) ירון, (זילברשטיין) רון ולואיזה סלומון!

About these ads
10 תגובות
  1. מצחיק משעשע ומעלה מחשבה – למרות שאני עדיין מחזיק שחדי קרן היא צורה כשרה והחד הוא לא תחילית אלא מילת תיאור, באשר לאבי-טיפוס… מודה, גם אני הייתי שוגה פה, אבל בלי שום הצדקה חוץ מזו של דובר ילידי.

  2. וואי!
    גם ב'חמישיית המתכת הישראלית'
    קוראים לטרומבוניסט ירון (הרינג)
    את חושבת שזה חוק כזה בגילדה שלהם?
    ומה עם הקרנות?
    כל הקרננים הם איילים או יעלות? מעניין.
    בכל אופן אני בטוחה שהם חדי קרן.
    (ואני גם מרגישה בגוף שלי שככה צריך להגיד,
    אבל אני לא דוגמה…)

  3. אינטואיציה של דוברים ילידיים של השפה היא נימוק חזק. השפה המדוברת סוללת לה דרך משלה, במקרה זה ישר אל חדי-הקרן והרחק מהאופציה (ההולמת יצורים קסומים לדעתי) של חד-קרנות…

    ובעניין הטרומבונים, זה קטע ברוחו של דגלס אדאמס – זוכרת את התגלית הבלשנית ב"מדריך הטרמפיסט", שבכל התרבויות יש משקה שקוראים לו בשם דומה ל"ג'ין אנד טוניק"?

  4. אופס.
    שלומית, חשפת אצלי חור מביש ברקמת הקריאה שלי…
    מבטיחה שעוד אקרא את זה.
    בכל אופן, נשמע רעיון הגיוני:
    לין אנד מוניק?
    בין אנד בוניק?
    וכו'?

  5. על זה אומרים: כיף לך, עוד תקראי אותו בפעם הראשונה! המשקאות נקראים: ג'יננטוניק, ג'ינן טוניקס… הנה, את הציטוט הזה מצאתי ברשת ולכן אינני ערבה לדיוקו, אבל למיטב זיכרוני (ולספרים הוא טוב) הוא נכון:

    It is a curious fact, and one to which no one knows quite how much importance to attach, that something like 85% of all known worlds in the Galaxy, be they primitive or highly advanced, have invented a drink called jynnan tonnyx, or gee-N'N-T'N-ix, or jinond-o-nicks, or any one of a thousand or more variations on the same phonetic theme. The drinks themselves are not the same, and vary between the Sivolvian "chinanto/mnigs" which is ordinary water server at slightly above room temperature, and the Gagrakackan "tzjin-anthony-ks" which kills cows at a hundred paces; and in fact the one common factor between all of them, beyond the fact that the names sound the same, is that they were all invented and named before the worlds concerned made contact with any other worlds.

  6. ענק.
    עשית לי חשק לזה,
    אני מתה על ג'ימנמוניקס בעצמי…

  7. רן permalink

    נתקלתי היום בטלוויזיה בביטוי "דו-קרבים" כרבים של דו-קרב. הייתכן?

    • שלום רן,

      חיפשתי ולא מצאתי שום סימוכין ל"קרבים" כצורת רבים של "קרב". התשובה היא אפוא ש"דו-קרבים" אינה צורה תקנית ואין לה, כנראה, שורשים בעברית.

      לעומת זאת, בחיפוש בגוגל מצאתי כמעט 400 תוצאות ל"דו-קרבים", למשל כאן

      http://he.wikipedia.org/wiki/Wild_Gunman

      (לצורה התקנית דו-קרבות יש, אגב, 2500 הופעות בגוגל). כלומר, האינטואיציות הלשוניות של לא מעט דוברי עברית (גוגל אינו מספק כמובן את המידע, אם אלה דוברים ילידיים אם לאו) הן לרבות "דו-קרב" כ"דו-קרבים". למה? מן הסתם משום שצורת הרבים של רוב שמות העצם ממין זכר בעברית היא אכן "-ִים", וילדים אכן אומרים "וילונים" עד שהם לומדים שמילה זו היא יוצאת דופן. ומכיוון שילדים הם חברה מצוינת, אפשר לומר שמתרגם הכתוביות שנתקלת בו אמנם טעה, אבל טעה בחברה טובה : )

      תודה על השאלה המעניינת,

      שלומית.

  8. אוריאל permalink

    לענ"ד נכון יותר להתייחס לחדקרן כהלחם, ולו רק משום שזה תרגום של unicorn.

  9. אוריאל, ברוך הבא לבלוג! שאלה מעניינת, אם מבנה המילה באנגלית, שתורגמה לעברית במה שנקרא "תרגום בבואה", הוא ראיה לעניין מבנה המילה בעברית. מכל מקום גם בעיניי נכון לראות את "חדקרן" כהלחם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 114 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: